בעלי תשובה
אור על כביש 1: המהפכה הרוחנית השקטה של העיר מודיעין
הרב יצחק סמיאטיצקי לא מוותר על התקווה - להביא מעט מאור התורה למודיעין. שיעורים, מדרשה לבנות - וקבוצת אברכים צעירים שהתגייסו לעזור לנערים. "לאט לאט, ראינו שלנערים האלה לא חסר כסף - אלא כמויות של התייחסות. רצינו להגיד להם שאנחנו אוהבים אותם כמו שהם. לא רוצים שיהפכו למשהו שהם לא"
גיבור כארי: על מוהל חרדי וגור אריות - שגרים באותו בית
מרדכי אטיאס, מוהל חרדי מירושלים, התנדב עוד כילד בשיקום חיות פצועות, והתאהב בחתולי הבר. היום הוא חי בין ירושלים לגואטמלה, שם הוא מגדל גור אריות. זה בסדר - אשתו מסכימה. "אנשים מתקשים להאמין שאריה יכול להיות כל כך עדין - להשתעשע עם בן אדם, להפגין כלפיו רחשי אהבה וממש להיות תלוי בו. נראה כאילו הוא קיבל משמיים חוכמה, רגש ויכולת לשלב בין שניהם"
"לו יכולתי לפגוש את האדם שהצמיד למכוניתי דיסק של הרב זמיר - הייתי מחבק אותו"
אף שנולד למשפחה מסורתית, את חייו חי אבי ל. (שם בדוי) באורח חילוני לחלוטין. עד שהגיע היום ששינה את חייו, כאשר הבחין בדיסק על שמשת הרכב שלו, והשאר היסטוריה
אין עוד מלבדו: פגישה עם הקב"ה בסמטאות לוס אנג'לס
למרות שגדלה כדתייה, במהלך שנות התבגרותה התרחקה סיון כהן מדרך התורה, והחלום הגדול שלה היה לנסוע מכאן, לארצות הברית. אבל באחד הלילות שם, התכניות השתבשו. "התיישבתי על ספסל בחוסר אונים מוחלט, ולא הפסקתי לבכות. אז נפתח הסכר שהיה סגור במשך שנים, והתחלתי לדבר אליו שוב. הבנתי שהוא נמצא איתי בכל מקום - אפילו שלא תמיד זכרתי לקחת אותו איתי"
"לכל אחד יש שליחות אחרת בעולם. שלי הייתה ללמוד להבחין בין טוב לרע"
שפרה הצליחה בכל אשר פנתה, אבל חבריה תמיד התייחסו אליה כאל הרווקה הנצחית, וגם היא לא האמינה במוסד הנישואין. מה שהתחיל בלילה אחד של צפייה בערוץ "הידברות", המשיך לחזרה בתשובה ולבסוף להבנה חשובה: מה שהיא הכירה כ"בית" או "נישואין", הם בכלל לא הבית והנישואין שעליהם מדברת היהדות
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה